הרוש נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

החלטה

בפני בקשת המבקשת (היא הנתבעת בהליך זה) לביטול מינוי המומחה, ד"ר נח גונן, שמינה בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, ביום 28.11.2013, נוכח הגשת מסמך שנערך על ידי ד"ר רולנד בסטיאנס ביום 16.10.2013 והועבר לעיון המומחה (להלן: "המסמך").

לטענת המבקשת, המסמך הוא למעשה חוות דעת שנערכה לצורך ההליך המשפטי הנוכחי וככזה, אסור היה למשיבה להעבירו למומחה ומשעשתה כן וייתכן כי המומחה אף עיין בו, יש לבטל מינוי המומחה ולמנות אחר תחתיו. מנגד, טוענת המשיבה כי המסמך מוען לרופא המשפחה ומטרתו הייתה שיתוף האחרון בממצאי הבדיקה שערך ד"ר בסטיאנס למשיבה כשזו פנתה אליו עקב מצבה הנפשי הירוד.

לטענת המבקשת על בית המשפט לפסול את המומחה מהחשש שמא המסמך ישפיע על שיקול דעתו. המבקשת סבורה כי פסילתו בטרם נבדקה התובעת ונמסרה חוות הדעת לא תגרום לנזק. מנגד טוענת המשיבה כי בכל הקשור למומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע בית המשפט העליון גישה שונה, ליברלית ופרגמטית בכל הנוגע לחומר אליו ניתן לחשוף את המומחה ועל כן אין מקום לפסול אותו או לשלול עיונו במסמך.

המסגרת הנורמטיבית לעניין החומר המועבר למומחה מעוגנת בתקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, וקובעת כי:

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית."

תקנה זו היא חלק מהמנגנון הכולל שנקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, על פיו ממנה בית המשפט מומחה ניטראלי אשר תפקידו להעריך באופן אובייקטיבי את שיעור הנכות אשר נגרם לנפגע עקב תאונת הדרכים. התקנה מורה כי במסגרת בדיקת המומחה על הצדדים להעביר אליו את כל המסמכים "בדבר הטיפול הרפואי" שניתנו לנפגע ובדבר "הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול", אולם התקנה אוסרת העברת "חוות דעת רפואית".

יש אם כן להכריע האם המסמך הוא בגדר חוות דעת רפואית אשר המצאתה למומחה מטעם בית המשפט אסורה, או שמא המדובר במסמך בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובעת ואז אין מניעה להמציאו למומחה מטעם בית המשפט.

כך ניתן לראות בהקשר זה דבריו של א. ריבלין בספרו תאונות דרכים, מהדורה רביעית, עמ' 664:

"...כך למשל הדבר במקרים בהם המומחה הרפואי הוא מומחה בתחום הפסיכיאטרי הנדרש ברגיל למידע נרחב אודות הנבדק, מידע שאינו דווקא בתחום "הטיפול הרפואי שניתן לו" או "בדבר הבדיקות שנבדק". יתרה מכך, "טיפול רפואי" אינו דווקא טיפול הניתן על ידי רופא. גם טיפול נפשי אשר ניתן על ידי פסיכולוג כלול ב"טיפול רפואי". אין מניעה, לפיכך, להעביר למומחה הפסיכיאטרי שנתמנה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג שהעסיק הנפגע, אלא שראוי אז להבהיר למומחה כי מדובר בפסיכולוג אליו פנה הנפגע מיוזמתו ובאופן פרטי. אכן קיימת הגמשה ביישום הוראות תקנה 8(א) לתקנות ככל שמדובר בתחום הפסיכיאטרי יחד עם זאת, גם במקרים אלו מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח את שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולמנוע מבעלי הדין כל תועלת מעצם הפניה מטעמם למומחה רפואי אחר. במקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר "האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק.."

ניתן לראות רציונל זה כפי שעולה גם בהחלטתו של כב' השופט טירקל ברע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529, 532:

"אשר לסייג שלפיו על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי" והסייג האוסר המצאה של חוות-דעת, ייאמר שמטרתם של סייגים אלה לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על-מנת שיוכל לגבש חוות-דעת עצמאית משלו.."

המצאת מסמכים בכל הקשור לתחום הפסיכיאטריה נבחנת תוך מתן דגש לייחודיות של תחום זה. התייחסה לכך כב' השופטת שטרסברג כהן ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4), 865 , 875-876 תוך שהיא מפנה לדברים שכתבה בת.א. (חי') 375/91, המר' 2083 ,2091/93, המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נגד אליהו אלבז ואח' (לא פורסם):

"שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תישאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותיעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, עניינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, "החי" בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטר הניזון ממכלול העובדות הרלוונטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהווה עבור האורטופד יכול מידע על התנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפייני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטר".

בבחינת המסמך נשוא בקשה זו, נראה כי לא ניתן לראות בו חומר גולמי, מידע מכלי ראשון של מי שטיפל במשיבה, גם אם בהיבט הנפשי. מסמך זה כולל דיון במצבה הנוכחי של התובעת, תיאור המידע שנמסר על ידי התובעת, הערכות וקביעות של עורכו בקשר עם מצבה הנפשי של התובעת והסיבות בגינן היא שרויה במצב זה. אשר על כן אני סבורה כי המסמך הוא בגדר חוות דעת שהעברתה לעיון המומחה אסורה. נשאלת השאלה אם כן, אם עקב העברת המסמך למומחה והחשש שמא עיין בו, מצדיקה פסילת המומחה.

לעניין פסילתו של המומחה, יפים דבריו של א. ריבלין בספרו תאונות דרכים, מהדורה רביעית, עמ' 684:

"... נקודת המוצא היא כי המומחה שמונה על ידי בית המשפט פועל במקצועיות ובהגינות וכי לא כל שגגה שיצאה מתחת ידו צריכה להביא לפסילתו. מומחה שמונה על ידי בית המשפט משמש כעין זרוע ארוכה של בית המשפט, וחלה עליו החובה לפעול בתום לב, ללא משוא פנים ובהתאם לדין. הנחת המוצא היא כי המומחה אכן פועל באופן הגון שכזה, ולפיכך, לא כל פגם בהתנהלותו או בהתנהלותם של הצדדים מולו יביא לפסילת חוות דעתו."

ככלל, יש לנהוג זהירות בביטול מינויו של מומחה. סבורני, כי הואיל והמומחה מתמנה על ידי בית המשפט וכאמור לעיל משמש כעין זרוע ארוכה של בית המשפט וחזקה עליו כי יפעל באופן הגון, ניתן יהיה להסתפק במקרה זה בהנחיית המומחה להתעלם מן המסמך מבלי לבטל את מינויו. על כן אני נעתרת לבקשת המבקשת בחלקה ומורה למשיבה להודיע למומחה כי עליו להתעלם ממסמך זה ולהוציא אותו מן המסמכים עליהם הוא מסתמך. נוכח קבלת הבקשה בחלקה בלבד, אינני עושה בשלב זה צו להוצאות.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ד, 05 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: